להלן ממצאים נבחרים ומסקנות העולים מן המחקר והסקר המקיף בתחום אוריינות פיננסית, שנערך ע"י ד"ר יעקב יתח בשנת 2018 בקרב תלמידי תיכון בגילאי 18 – 15

עמדות וגישות ביחס להתנהלות כספית

1. במשתנה המיקום הכולל, הציון הממוצע של 617 מהנשאלים הוא 4.0288 מתוך 5 וסטיית התקן היא 0.45. הדבר מצביע על כך שבממוצע לרוב התלמידים יש גישות פיננסיות חיוביות מאוד ונוטים לאמץ גישות תכנון לטווח ארוך. , עם ביטחון עצמי ויכולת להבין ולהתמודד עם ההשלכות של סיכון פיננסי. הנשאלים הוכיחו את הציון המקסימלי ביכולת לתכנן לטווח ארוך. ממוצע 4.1475 וסטיית תקן 0.53.

2. עמדת המשיבים לגבי העדפותיהם בהתייעצות עם אנשי מקצוע ובני משפחה, הציון הממוצע ביחס להתייעצות עם אנשי מקצוע נראה כ-3.6 וסטיית תקן 0.75 לעומת התייעצות עם גורמים לא מקצועיים 2.37 וסטיית תקן 0.64.

ציון זה עשוי להצביע על כך שבני הנוער מעדיפים להתייעץ עם איש מקצוע ולא עם איש מקצוע, אך לא במידה רבה או מספקת. בנוסף, נראה שבני נוער מעדיפים להתייעץ יותר, אך לא במידה רבה, עם ציון ממוצע של 3.62 וסטיית תקן גבוהה יחסית של 1.09.

התנהגות –

1. משתנה התנהגות כללי חושב בשתי דרכים שונות. בציון ההתנהגות הכללי, הציון הממוצע בסולם מ-5 עד 1 קיבל 3.6286 וסטיית תקן 0.69. ציון זה עשוי לשקף בקרב הנשאלים רמה מתונה של התנהגות פיננסית אפקטיבית, ביחס ליכולת של התלמידים לנהל משא ומתן והשוואת מחירים, לפעול כלכלית ולהיות מעורב בהחלטות ניהול משק הבית. 4.

2. יתכן שהמשתנה של ההתנהגות הכללית (סולם האחוזים) משקף בצורה מדויקת יותר את ההתנהגות הכלכלית של התלמידים בחיי היומיום. הציון הממוצע המתקבל הוא 59.43 וסטיית התקן היא 19.94. ממצאים אלו מצביעים על רמה ממוצעת נמוכה של התנהגות פיננסית יעילה ואחראית בקרב תלמידים.

בנוסף, סטיית התקן הגדולה יכולה להעיד על פער ניכר בין תלמידים בעלי התנהגות כלכלית טובה ויעילה מאוד לעומת תלמידים בעלי התנהגות כלכלית נמוכה ופחות אחראית.

3. מהממצאים עולה כי מידת מעורבות התלמידים בהחלטות פיננסיות המתרחשות מדי יום במשפחה מעוטת הכנסה. ציון ממוצע 2.8 וסטיית תקן 1.15. זה מצביע על כך שחלק מהסטודנטים מעורבים יותר בתחזוקת הבית מאחרים.

4. הציון הממוצע לאחריות פיננסית שמקבלים התלמידים הוא 3.91 וסטיית התקן היא 0.65. הציון המתאר את יכולת המשא ומתן של התלמידים והשוואת המחירים הוא 3.63 וסטיית התקן 0.84. זה עשוי להצביע על רמה טובה של מודעות וטיעון אך לא מספק.

ידע ומיומנויות פיננסיות –

1. ציון הידע הפיננסי הממוצע הכולל של התלמידים הוא נמוך מאוד 50.75 עם סטיית תקן גבוהה של 21.96. נתון זה מעיד בדרך כלל על רמה נמוכה מאוד של ידע פיננסי ובנוסף, ישנם תלמידים בעלי ציונים נמוכים מאוד מטרידים, מה שעשוי להעיד על חוסר ידע וכישורים פיננסיים, חשבונאיים וקוגניטיביים בסיסיים. פיזור הציונים הממוצעים בתוך השאלות בפרק העוסק בידע פיננסי מעיד על רמות קושי שונות של השאלות.

קשרים בין המשתנים התלויים: ידע פיננסי, התנהגות ועמדות.

1. כאשר בוחנים את הקשר בין משתנה הגישה הכולל למשתנה ההתנהגות הכללי (סולם 5 – 1), נמצא קשר חיובי בינוני ומובהק כ-0.314. כמו כן, נמצא קשר חיובי מתון בין משתנה גישה כללי למשתנה התנהגות (סולם אחוזים) 0.386. הקשר הנ"ל עשוי להצביע על כך שהעדפות פיננסיות חיוביות, המעידות על ביטחון עצמי ויכולת לתכנן לטווח ארוך ולזהות סיכונים תורמות להתנהגות פיננסית יעילה ואחראית. עוצמת הקשר אינה חזקה במיוחד, ולכן ניתן להסיק שברמה התיאורטית, העדפות וגישות לא תמיד מתורגמות ישירות לפעולות והתנהגות בפועל. מצופה כלכלית ובטוחה.

2. קשר חיובי בינוני בין משתנה גישה כללי להתנהגות: אחריות פיננסית 0.419. קשר זה עשוי להצביע על כך שעמדות חיוביות הקשורות לתכנון ביטחון עצמי ארוך טווח והתמודדות עם סיכון פיננסי עשויות להוביל להתנהגות פיננסית אחראית.

3. נמצא קשר חיובי חלש מאוד אך מובהק בין משתנה הגישה הכולל למשתנה הידע: ציון כללי. 0.195. ניתן להסיק כי גישות והעדפות פיננסיות חיוביות מסוימות אינן מבטיחות ידע פיננסי וכישורים פיננסיים בקרב התלמידים.

4. בדקתי את הקשר בין משתנה ידע: ציון כללי למשתנה התנהגות: כללי (סולם 5 – 1) ומצאתי שהקשר היה חלש מאוד חיובי 0.188. גם הקשר חלש מאוד בהשוואה למשתנה ההתנהגות: סולם כללי אחוז 0.154. ממצא זה עשוי להצביע על כך שרמת הידע הפיננסי אינה ערובה להתנהגות פיננסית אחראית ויעילה. ייתכנו מספר גורמים שונים המשפיעים על התנהגות פיננסית יותר כגון: גורמים קוגניטיביים, פסיכולוגיים ורגשיים. ארחיב על כך בדיון על הממצאים.

קשרים בין משתנים תלויים ובלתי תלויים

בחלק זה של המחקר התעניינתי לבחון האם יש הבדל בציונים, בין תלמידים שלמדו בשיעור חינוך פיננסי לבין אלו שלא למדו, במשתני גישה, התנהגות וידע פיננסי.

1. נתוני המחקר לא מצאו הבדל מובהק בציוני משתני הגישה בין תלמידים הלומדים בשיעור חינוך פיננסי לבין אלו שלא למדו. הדבר עשוי להצביע על כך שתכני שיעור החינוך הפיננסי כפי שנלמד בבית הספר לא השפיע או שינה את הגישות וההעדפות הכלכליות של התלמידים.

2. נתוני המחקר לא מצאו הבדל מובהק בציוני משתני ההתנהגות, בין תלמידים הלומדים בשיעור חינוך פיננסי לבין אלו שלא למדו. הדבר עשוי להצביע על כך שתכני שיעור החינוך הפיננסי כפי שנלמד בבית הספר לא השפיע או שינה את ההתנהגויות הפיננסיות של התלמידים.

3. נתוני המחקר לא מצאו הבדל מובהק בציוני משתני הידע: ציון כולל, בין תלמידים הלומדים בכיתת חינוך פיננסי לבין אלו שלא למדו. הדבר עשוי להצביע על כך שלתוכן כיתת החינוך הפיננסי כפי שנלמד בבית הספר לא הייתה השפעה מתמשכת, אם בכלל, על רמת הידע הפיננסי שצבר התלמיד במהלך לימודיו. בשלב הדיון אתייחס במידה מסוימת לאפקטיביות של תכנית חינוך פיננסי המופעלת כיום בבתי הספר ולצורך לבחון מחדש את התכנים והאמצעים להעברתה.

בחלק זה של המחקר התעניינתי לבחון האם יש הבדל מגדרי בין גברים לנשים בציונים המתקבלים לפי עמדות, התנהגות ומשתני ידע פיננסי.

1. בבואי לבדוק את הציון הממוצע של המשתנה: עמדות כלליות, רציתי לבדוק האם יש הבדל מגדרי משמעותי בין נשים לגברים. הציון הממוצע למשתנה מיקום: בסך הכל, בנים היו 4.06 ולבנות 3.95 זהו הבדל קטן ומשמעותי. זה יכול לרמוז על ביטחון עצמי, התמודדות עם סיכונים פיננסיים ותכנון ארוך טווח קצת יותר טוב עבור בנים בהשוואה לבנות בגילאים אלו. נמצא שקיים הבדל במשתנה עמדות: התנגדות לסיכון בין בנים 3.96 ובנות 3.744. לא נמצאו הבדלים בין בנים ובנות בכל הנוגע לתכנון לטווח ארוך ולביטחון עצמי.

2. נמצא כי קיים הבדל משמעותי בציון הממוצע שקיבלו גברים לעומת נשים במשתנה: משא ומתן והשוואת מחירים. הציון הממוצע שקיבלו גברים היה 3.83 לעומת 3.37 אצל נשים.

יש הבדל מגדרי גם במשתנה ההתנהגות: אחריות כלכלית. גברים קיבלו ציון ממוצע של 4.02 ונשים 3.76.

כמו כן היה הבדל מובהק בין גברים לנשים במשתני התנהגות: סולם כללי 5 – 1 שבו גברים קיבלו 3.75 ונשים 3.47.

נמצא הבדל בין גברים לנשים במשתנה ההתנהגות: כללי סולם האחוזים. גברים קיבלו ציון של 63.44 וסטיית תקן של 18.63 לעומת נשים 54.52 וסטיית תקן של 20.19.

נתונים אלו עשויים להצביע על התנהגות כלכלית אחראית ויעילה יותר בקרב בני 18 עד 15 בישראל.

3. במשתנה ידע: ציון כללי מצא שיש הבדל משמעותי בין גברים לנשים. גברים קיבלו ציון ממוצע של 51.99 וסטיית תקן של 20.26. נשים קיבלו ציון ממוצע של 36.81 וסטיית תקן של 18.771.

ניתן לראות שקיים פער גדול בציונים בין המינים. נתון זה תואם נתונים ממחקרים אחרים בעולם המצביעים על כך שלגברים יש רמת אוריינות פיננסית גבוהה יותר מנשים.

בחלק זה של המחקר התעניינתי לבחון האם יש הבדל בציונים, בין תלמידים שהשתלבו בשוק העבודה ועובדים כיום, לבין אלו שאינם עובדים, במשתני גישה, התנהגות וידע פיננסי.

1. מממצאי המחקר עולה כי אין הבדל בעמדות בין סטודנטים עובדים לסטודנטים שאינם עובדים.

2. מנתוני המחקר עולה כי קיים הבדל בממוצע של משתנה ההתנהגות: כללי (סולם אחוזים) בין סטודנטים עובדים לסטודנטים שאינם עובדים. הציון הממוצע לסטודנטים עובדים הוא 61.55 וסטיית התקן היא 20.24 לעומת סטודנטים שאינם עובדים שהציון הממוצע שלהם הוא 55.78 וסטיית התקן היא 18.47.

נמצא כי קיים הבדל מובהק במשתנה ההתנהגות: אחריות כלכלית בין נערים עובדים שקיבלו ציון 4.002 לבין נערים שאינם עובדים בעלי ציון 3.75. הבדל נוסף נמצא גם במשתנה ההתנהגות: משא ומתן והשוואת מחירים. בנים עובדים קיבלו ציון של 3.69 לעומת אלו שלא קיבלו 3.53.

הסבר אפשרי להבדל זה עשוי לנבוע מהעובדה שהנער שותף בשוק העבודה ולכן בעל ניסיון רב יותר בתחום הפיננסי ולכן התנהגותו הכלכלית יעילה יותר.

3. נתוני המחקר מצאו שקיים הבדל במשתנה הידע: ציון כולל בין נערים עובדים שקיבלו ציון ממוצע של 47.09 לבין בנים שאינם עובדים שקיבלו ציון ממוצע של 42.14.

הבדל זה עשוי לנבוע מכך שנסיונו של הסטודנט בשוק העבודה תורם ומעשיר את הידע הפיננסי שלו ביחס למי שאינו סטודנט.

בחלק זה של המחקר התעניינתי לבחון האם יש הבדל בציונים, על בסיס גיל, במשתני גישה, התנהגות וידע פיננסי.

1. מנתוני המחקר לא נמצא הבדל בציון שקיבלו התלמידים במשתנה העמדות על פי גיל הנשאלים.

2. נתוני המחקר מצאו כי קיים הבדל בציון הממוצע במשתנה ההתנהגות: סולם כללי אחוז שהושגו על ידי תלמידים בני 18 לעומת 16. הציון הממוצע שקיבלו תלמידים בני 16 הוא 56.36 לעומת גיל 18 שהשיגו. ציון ממוצע של 64.08. ניתן לראות כי הפער בציון גדול ועשוי לנבוע מכך שתלמידים בני 18 מנוסים יותר בשוק העבודה ובעלי ניסיון במוצרים פיננסיים והתנהלות מול מוסדות פיננסיים. לא היה הבדל בציונים בין הגילאים האחרים.

בנוסף, נמצא הבדל במשתנה ההתנהגות: אחריות כלכלית ונצפה כי הציון שקיבלו תלמידים בני 16 היה 3.83 לעומת 4.06 בתלמידים בני 18.

3. נתוני המחקר מצאו כי קיים הבדל בציון הממוצע במשתנה הידע: ציון כללי המתקבל על ידי תלמידים בני 18 לעומת 15. הציון הממוצע שקיבלו תלמידים בעלי ידע פיננסי הכולל בגיל 15 הוא 41.04 לעומת ציון כולל של תלמידים בני 18 שקיבלו 49.97. ניכר כי קיים פער גדול בציון בטווח גילאים זה. לא נמצא הבדל בציון הידע הפיננסי הכולל בין הגילאים האחרים.

הסבר סביר להבדל זה הוא בשלות האחריות והניסיון הפיננסי שצבר התלמיד במהלך השנים.

בחלק זה של המחקר התעניינתי לבחון האם יש הבדל בציונים, על סמך המצב החברתי-כלכלי בו חי התלמיד, במשתני עמדות, התנהגות וידע פיננסי.

1. קיים הבדל בציון במשתנה העמדות: ללא התייעצות, בין תלמידים המתגוררים ביישובים סוציו-אקונומיים נמוכים 3 – א', (כיתה 2.59) לבין סטודנטים המתגוררים ביישובי מעמד סוציו-אקונומי גבוה 9 – ז'. , (כיתה 2.19). ממעמד סוציו-אקונומי בינוני 6-4 (2.47) וסטודנטים ממעמד סוציואקונומי גבוה.

ניתן לומר שסטודנטים שחיים בקהילות במעמד סוציו-אקונומי גבוה מעדיפים ונוטים יותר להתייעץ עם אחרים מאשר סטודנטים מקהילות במעמד סוציו-אקונומי נמוך או בינוני.

לא נמצא הבדל מובהק בשאר המשתנים על בסיס מצבו הסוציו-אקונומי של התלמיד.

2. אין הבדל במשתנה ההתנהגות על סמך ההבדל במצב הסוציו-אקונומי של היישוב בו מתגורר התלמיד.

3. קיים הבדל בציון במשתנה הידע: ציון כולל בקרב תלמידים החיים במצב סוציו-אקונומי גבוה (ציון ממוצע 49.44) לעומת תלמידים החיים במצב סוציואקונומי נמוך (ציון ממוצע 42.62). בנוסף, היה הבדל בציון בין סטודנטים המתגוררים ביישובים במעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת סטודנטים החיים במעמד סוציואקונומי בינוני (ציון ממוצע 41.76). ניתן לומר כי קיים פער ניכר בידע הפיננסי הכללי בין סטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי מקומי כהגדרת הלמ"ס בישראל לעומת סטודנטים מיישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או בינוני. לא היה הבדל בציונים בין תלמידים סוציו-אקונומיים מהמעמד הנמוך והבינוני.